ההגנה נגד האצ״ל: גן ידידיה(״גבריאל״) סגל בין אהוד ליותם – גבי זוהר

גם צעד אחד מתחיל באלף מטרים (טיולים קרוב לבית)

ספק רב אם הילדים המשחקים להנאתם בגן העירוני ידידיה סגל, המקושר בין רחוב אהוד למכולת של מאיר על מפתן רחוב יותם, יודעים באיזה סיפור דרמטי וכאוב לפני קום המדינה הנוגע לבחור בן 21 תושב השכונה, שעל שמו הגן.
זה אחד המקומות היחידים בחיפה שאפשר לחוות שקיעה וזריחה באותה עוצמה. באופן מוזר משהו, כשמעיפים משם מבט אל גגות הרעפים האדומים מגלים שרידי אנטנות טלויזיה משנות השבעים שטרם הוסרו. מוזר בהחלט. פעם (כשגברים עשו מלאכות של גברים ונשים מלאכות של נשים בעידן שקדם לעידן הפוליטקלי קורט) הבעל היה עולה אל הגג ומכוון את האנטנה כדי שלא יראו שלג בטלויזיה. בני הבית היו צועקים מהחלון: ״ימינה, שמאלה, תעצור״, והיונים העייפות של גן ידידיה סגל היו מעופפות בבהלה וחגות מעל דודי השמש והאנטנות עד שחזרו להתיישב בפינת הגג, רוטנות במלוא גרון על שהשלווה הופרה.
ידידיה(״גבריאל״) סגל.

ידידיה סגל (גבריאל)

אני מתיישב על ספסל בגן הנושא את שמו של איש האצ״ל הצעיר שסיפורו מגלם את הטרגדיה הגדולה של ״מלחמת האזרחים״ המתחברת לתקופת ״הסזון״ באמצע שנות הארבעים, ששיאה בשנת 1946 לאחר שההגנה החליטה לנצור את נשקה נגד הבריטים, בניגוד לעמדתם של ארגוני המרי האחרים.


ביוני 1947 ישראל גלילי מוציא כרוז מטעם ההגנה לעצור את פעילות ה״פורשים״ ולעצור מדביקי כרזות, ולהשתלט על מרכזים בהם מנהל האצ״ל תעמולה.


אני חושב לעצמי אם אנחנו, בימים האלה ממש, בקיטוב ובשסע הקשים הקורעים את העם, אנחנו לא משחזרים, הלכה לנעשה, את אווירת ימי ה״סזון״ בשנים האחרונות של ימי המנדט הבריטי. הפרשה החמורה ביותר במאבק האלים של הארגונים ארעה דווקא בחיפה, בימים שלפני ואחרי הצהרת כ״ט בנובמבר 1947, וקשורה בשמו של ידידיה סגל, ״גבריאל״ בשמו המחתרתי בארגון האצ״ל, שבגן על שמו אני מטייל עכשיו.

מאורעות דצמבר 47'

ב-30 בדצמבר 47׳ תוקף האצ״ל שוק ערבי בצומת וולקן במפרץ חיפה, 6 ערבים נהרגו ו-49 נפצעו, בתגובה הערבים תוקפים את בתי הזיקוק באותו היום ומבצעים טבח בפועלים היהודים, טבח במהלכו נהרגו 39 יהודים שעבדו במקום. בפעולה של הפלמ״ח בעקבות הטבח, נהרגו יותר מ-76 ערבים וכן 3 מהתוקפים.


יוסף אלמוגי טוען בישיבת מועצת פועלי חיפה בעקבות הטבח, כי האצ״ל ״תקע סכין בגב לנסיונות להקמת מדינה יהודית״. מתחילה שורה של חטיפות וחטיפות נגד מצד שני הארגונים, וההגנה מצליחה לחטוף ולענות את משה בודק מהאצ״ל מפקד הטבח בצומת וולקן. בתגובה האצ״ל חוטף את איש שירות הידיעות(השב״כ לעתיד יבוא) הש״י של ההגנה, גדליה קמינצקי. חוליית החוטפים של האצ״ל לא מכינה נתיב מילוט מסודר ועוברת בצריף שמירה באתר בניה ברחוב הגידם בהדר הכרמל. השומר בצריף הוא ידידיה (״גבריאל״) סגל, צעיר בן 21, חבר אצ״ל, בן למשפחה מבוססת משכונת אחוזה בחיפה, במקום שבו אני מטייל עכשיו. סגל מפציר בחוטפים לעזוב את הצריף והם יוצאים לזכרון יעקב שם נוהגים בחטוף היהודי מההגנה בטוב עד שישוחרר בחילופי חטופים. בהגנה מגלים את נתיב המילוט ומגיעים לצריף של ידידה סגל. איסר בארי(״איסר הגדול״) מפקד הש״י בהגנה מחליט לחטוף את סגל, יחד עם עוד שני חברי אצ״ל, ומעביר אותם לבית פולצ׳וק בשכונת כרמליה(לשם עוד נגיע באחד הטיולים), מתקן החקירות הסודי של ההגנה בחיפה, שכונה בהתרסה ״הקייטנה״. בארי היה מעורב גם בפרשה עגומה אחרת פרשת מאיר טוביאנסקי, שעליה אני מספר בטיול בשכונת בת גלים ליד ביתו של איסר בארי.

השקטת הרוחות

מפקד ההגנה בחיפה סיכם עם מפקד האצ״ל בעיר על חילופי שבויים(יהודים ביהודים…), ולמחרת קמינצקי שוחרר וגם משה לוי מהאצ״ל. את גופתו של ידידיה סגל מצאו מאוחר יותר בכפר טירה(לימים העיר טירת כרמל), ואנשי ההגנה טענו שנרצח בידי ערבים תושבי הכפר הסמוך לחיפה לאחר שברח בשעת בוקר מוקדמת, ולא מת בעינויים שעבר מידי שוביו(יהודים, יהודים…). באצ״ל איימו בעקבות הפרשה לא לשתף פעולה עם ההגנה במלחמת הקוממיות ופיזרו כרוזים בכל הארץ: ״החוטפים בחיפה עינו ורצחו״. ישראל גלילי, בן גוריון ואשכול התנגדו להקמת ועדת חקירה והוקמה ״ועדת בירור״. עורך דין חיפאי ידוע, יואל סולומון, ניסה לשכנע את האצ״ל ומשפחת סגל לקבל את גירסת ההגנה, שידידיה ברח וטעה בדרך ונרצח בכפר טירה.
מי שמנע שפיכות דמים נוספת בעקבות הפרשה היתה אמו של ידידיה שביקשה לפני הלוויה להמנע ממלחמת אחים, ואביו אף פנה לראשי שלושת הארגונים לשקם את היחסים והתחנן לבל תורם עוד יד של איש על רעהו בישראל.

רק לא מלחמת אחים

אחרי מלחמת העצמאות מפלגת חירות העירה לציבור את הפרשה מחדש, ומפקד ההגנה בחיפה פאול קולק הגיש נגד המפלגה תביעת דיבה. עורך דין – לימים שר בממשלה – שמואל תמיר, הגן על מפלגת חירות, ובעדויות, כך למדתי באתר של גילי חסקין, הודו אנשי ההגנה שחטפו ועינו אנשי אצ״ל ובכללם את ידידיה(״גבריאל״) סגל.
בן אחיו של ידידיה, חגי סגל(אביו של עמית סגל מחדשות 12), כיום עורך עיתון מקור ראשון, חקר את הפרשה כמעט 15 שנה ואף חיבר ספר ״רק לא מלחמת אחים״ בנושא זה, אך לא איתר ראיה חד משמעית שידידיה נרצח, וייתכן ומת בעינויים.

הברוש השומר על סודותיו של הגן

אני מביט בעץ הברוש ועץ הצפצפה בשולי הגן על שם ״גבריאל״ לפני שאחזור הביתה. שני עצים הגדלים זה לצד זה, צמרת מול צמרת, כבר שנים, ורק באחרונה הצפצפה גבהה מעט יותר מהברוש, אבל בסתיו הקרוב היא תחזור למערומיה ושלכת תכפה עליה, והברוש השתקן ישאר יציב וירוק לעולם, שומר לעצמו את סודותיו של הגן.

תהיו חברתיים :)

שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב twitter
בטוויטר
שיתוף ב email
במייל